#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קג. א 'הקודח כל שהוא חייב' מדוע?	לרב שעושה נקב בלול של תרנגולים חייב משום בונה, גם כאן הוא בונה ושיעורו בכל שהוא, אבל לשמואל שמפרש משום מכה בפטיש בסתם חור אינו חייב, אלא בדבזעיה ברמצא דפרזלא ושבקיה בגוויה דהיינו גמר מלאכה.	שבת קג.		יב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קג. ב 'זה הכלל כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת בשבת חייב' לאתויי מאי?	דחק קפיזא בקבא.	שבת קג.		יב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קג. ג רשב&quot;ג אומר אף המכה בקורנס על הסדן וכו' למה רשב&quot;ג מחייב?	רבה ורב יוסף אמרו מפני שמאמן את ידיו, והקשו על זה בני רחבה שאם כן כל הלומד אומנות בשבת יתחייב, ולכן אמרו אביי ורבא שכן מרדדי טסי משכן עושים כן, וכן איתא בברייתא.	שבת קג.		יב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קג. ד החורש וכד', המלקט עצים ועשבים שיעורם בכמה?	"החורש המנכש המקרסם המזרד כל שהוא, שכן חזיא לביזרא דקרא, וכן במשכן ראוי לקלח אחד של סממנים.<p dir=""rtl"">המלקט עצים אם לתקן כל שהן, אם להיסק כדי לבשל ביצה קלה. המלקט עשבים אם לתקן כל שהוא, אם לבהמה כמלא פי הגדי.</p>"	שבת קג.		יב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קג. ה התולש עולשין והמזרד זרדים שיעורו בכמה (4)? <p dir=""rtl"">ולמה לא הוי פסיק רישא ליפות את הקרקע (2)?</p>"	"אם לאכילה - כגרוגרת, אם לבהמה - כמלא פי הגדי, אם להיסק - כדי לבשל ביצה קלה, אם לייפות את הקרקע - כל שהן.<p dir=""rtl"">ואף שתמיד מיפה את הקרקע פי’ רבה ורב יוסף באגם שנו, אביי אמר אפי’ בשדה רגילה ובארעא דחבריה.</p>"	שבת קג.		יב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קג. ו 'הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו וכו' חייב' מדוע חייב בשניהם הרי אין דרך כתיבה בשמאל?	ר' ירמיה אמר באיטר יד, קשה שאיטר פטור בימין, ולכן פי’ אביי בשולט בשתי ידיו. רב יעקב בריה דבת יעקב פי’ שזה כר' יוסי שחייב אפי’ ברושם.	שבת קג.		יב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קג: א הכותב שתי אותיות משם שלם האם חייב ומנין?	"ת&quot;ק דורש &quot;ועשה <b>מ</b>אחת&quot; שאין צריך שיכתוב את כל השם וכד' דכתיב 'מ' אבל רק אם דבר שמתקיים דכתיב אחת ולכן אינו חייב עד שיכתוב שם משמעון וכד'. <p dir=""rtl"">ר' יהודה בשם ר&quot;ג אומר אפי’ שתי אותיות משם אחד כגון שש תת וכד' חייב, אבל הוא עצמו ס&quot;ל כת&quot;ק שבעינן משני שמות.</p><p dir=""rtl"">ר' יוסי אומר כל איסור כותב הוא משום רושם (ולכן חייב אפי’ אין משמעות למה שכתב).</p><p dir=""rtl"">ר&quot;ש אומר שאינו חייב אלא על תיבה שלמה, אבל שם משמעון פטור ודורש כת&quot;ק רק הקרא בא להפקיע שאינו צריך לכתוב פסוק שלם או לארוג בגד שלם וכד'.</p>"	שבת קג:		יב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קג: ב 'מ' פתוחה ועשאה סתומה וסתומה שעשאה פתוחה האם כשרה ומה הראיה, ומאי נפק&quot;מ למלאכת שבת?	בברייתא אחת איתא '&quot;וכתבתם&quot; שתהא כתיבה תמה שלא יכתוב אלפין עינין .... פתוחין סתומים סתומים פתוחים'. ר' יהודה בן בתירא לומד ניסוך המים מדכתיב בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם הרי מ''ם יו''ד מ''ם מים ומדפתוח ועשאו סתום כשר הוא הדין להיפך ששניהם הלכה למשה מסיני אלא שכחו מה בתחילת תיבה ומה בסופה וחזרו נביאים ויסדום.</p><p dir='rtl'>הכותב שם משמעון שחייביו זה כמ&quot;ד שפתוח ועשאו סתום כשר ולא כברייתא הראשונה.	שבת קג:		יב
